פורטו – איטלקיה חדשה בתל אביב
פורטו, היא מסעדה איטלקית שנפתחה בנמל תל אביב לפני כארבעה חודשים.
הגעתי אליה במסגרת אירוע בלוגרים, שכן, עד כמה שאני אוהבת מסעדות איטלקיות, ואוהבת מאוד מסעדות חדשות, לא תמצאו אותי יוזמת ביקור בנמל תל אביב.
לשולחן הוגשו מנות מגוונות ויפות, מחומרי גלם טריים ואיכותיים. בכל המנות היה משהו שנע ונד בין אוכל איטלקי למזרח תיכוני וזה עשה לי נעים בחך.
בין הבולטות, בעיני, הייתה מנת סלט קפרזה, שדמתה מעט לפנצנלה עקב כמות המרכיבים וההגשה ה״בלתי מתאמצת״. היו שם עגבניות טריות ולחות, שמן זית וחומץ בלסמי, וכמות נדיבה של מוצרלה. האיזון היה מושלם ומוצרלה והעגבניות היו טריות. אני לגמרי רואה את עצמי אוכלת את זה בכל ארוחת צהריים.
את הסלט ליוותה פוקצ׳ה שהייתה פשוט מעולה. בלי הרבה תיאורים, היא ניראית מגרה מספיק.
מנה מעולה שהפתיעה אותי הייתה טורטליני דלעת, שעל פניו יכלה להיות נפילה גדולה כי יש לי חרדה מדלעת, מהסיבים שלה והמתיקות העזה. אך המקרה הזה היה שונה לחלוטין. הפסטה עטפה את הדלעת בעדינות התיבול הנפלא של רוטב השמנת המצוין איזן בצורה נפלאה את הדלעת. ואם רק יכולתי (ולא הייתי רוצה לטעום את שאר מטעמי המטבח) הייתי אוכל מזה מנה כפולה. לבד.
ואם חשבתם שכבר מיצינו, זו רק ההתחלה. לשולחן הוגשו פיצות מטריפות. עם בצק פריך ומתפצפץ, מוצרלה נפלאה ואיזון מושלם ביהם לבין רוטב העגבניות הטרי.
ראשונה נחתה על שולחננו פיצה פפרוני. שעד היום היוותה מכשול במערכת היחסים שלי עם בנזוגי. הוא חולה על פיצה פפרוני ובכל המקומות שמגישים אותה בצורה מעולה אין לי מה לאכול. והנה! נמצא פתרון לבעיה ארוכת שנים.
אם חשבתם שהכל נפלא, אז יש לי גם ביקורת. לשולחן הגיעו שתי מנות עם פטריות, רביוליני פורצ׳יני ופיצה שמפניון. לדעתי שתיהן סבלו ממחסור בתיבול והיו קצת תפלות.
לעיקרית, כן הייתה עיקרית אחרי כל זה, בחרתי לחלוק עם שכנתי שתי מנות פסטה. הראשונה, פסטה פירות ים, שהייתה עמוסה בפירות ים אבל הייתה חסרת תיבול. השרימפס היו עשויים נפלא אך המולים הרגישו שהוקפאו למשך זמן ארוך ולא היו ביום הטוב ביותר שלהם. כך גם הקלמרי שהיה צמיגי ולעיס.
עם זאת, המנה השנייה שהגיעה לשולחן הייתה קרעי פסטה ברוטב בקר עם יין אדום, מנה שלא הייתה בתפריט וחבל, כי היא הייתה פשוט נפלאה! הטעמים החזקים של הבקר והיין, עודנו במעט שמנת, התיבול היה עוצמתי ומדויק. הפסטה הייתה עשויה ביד ומבושלת למופת וכל יושבי השולחן התענגו ונאנחו מכל ביס. על אף ששבענו כבר בטרם הגיעה הפסטה, המנה הזו התחסלה בצ׳יק.
ולקינוח, צפינו בשקיעה מהפנטת…
וגם אכלנו טירמיסו מעולה שעשוי בצורה קלאסית, בלי להוסיף הרבה מילים הוא היה סגירה מעולה לארוחה שהייתה עשויה בצורה נפלאה.
לסיכומו של עניין, הסיכוי שתבחרו מנה שלא הזכרתי ותהיה מאוד לא טובה הוא נמוך כי הכל עשוי שם על הצד הטוב ביותר. אני שמחה שהוזמנתי לארוחה הזו, כי לא הייתי יוזמת מפגש כזה עם נמל תל אביב. היום כשאני יודעת שיש מסעדה כל כך מוצלחת, עם נוף נפלא ושירות מקסים אני אגיע לשם שוב, ובמיוחד עם חברים שמגיעים מחוץ לתל אביב ומחפשים לאכול ארוחה טובה עם חנייה צמודה.
פורטו, נמל תל אביב
האנגר 21, תל אביב
טלפון: 053-9367323
לחם תירס ממיס לבבות
הפוסט הזה מוקדש לחברים שלי שמאבדים את המתכון של לחם התירס. אחת לחודש בערך אני מקבלת הודעה עם בקשת תזכורת למתכון, והחלטתי שהגיע הסוף לזה.
לחם התירס הוא מאפה שאחרי הפעם הראשונה תרצו לשחזר אותו מלא פעמים כי הוא כל כך קל. תמיד הערכתי מתכונים שמסבים מלא אושר אבל דורשים מעט עבודה, אבל זה הווינר האולטימטיבי של העצלנות. הוא רך ומתקתק אפשר לאכול אותו כחטיף או כלחם. הוא נחטף בארוחות בראנץ׳ והוא תמיד נראה יפה ומושך.
הבסיס שלו הגיע אליי ממתכון רוסי של לחם תירס ששיכללתי ושיניתי קצת, תנסו בעצמכם 🙂
עוד דבר יפה זה שאפשר קצת לשחק בכמויות. לחם תירס לא דורש דיוק מיירבי (תמיד אומרים שבאפיה חשוב לדייק, כאן לא), קצת פחות או קצת יותר קמח לא ייעשו שינוי מהותי… תנסו פעם אחת כמו במתכון ואח״כ תוכלו לשחק עם זה.
יאללה, נתחיל?
רכיבים
2 כוסות קמח תירס (לא קורנפלור)
1 כוס קמח רגיל
1 שקית א. אפייה
2 ביצים
500 ליטר יוגורט (אפשר להמיר חלק בחלב – אני בד״כ שמה שליש מהכמות חלב)
1/3 כוס סוכר
2 כפיות מלח
1/2 כוס שמן קנולה
*יוצאות 2 תבניות אינגליש או כ-20 מאפינס (לחמניות)
הכנה
מחממים תנור ל-180 מעלות.
מערבבים את כל הרכיבים יחדיו.
מחלקים לתבניות.
מקשטים בתוספות. אפשר להוסיף פנימה זיתים או קוביות של קשקאבל או גבינת חמד (כן! עדיין מוכרים אותה! איזה כייף?!), מלמעלה אפשר לפזר טימין, בזיליקום, אורגנו, פלפל ירוק חריף, צ׳ילי, קצח ולמעשה כל מה שייתן עניין. תנסו, תתפרעו. זה ממש ממש כייף!
את המאפינס אופים כ-12-18 דקות ואת האינגליש בערך 35 דקות. זה נורא תלוי בתנור, אבל מה שצריך להתקבל זה מאפה בצבע צהוב עז ומעט שחום בצדדים.
מומלץ להקפיא אותם כדי שהם לא ייתייבשו. הם יוצאים מעולה מהפשרה במיקרו.
כתבו לי איזה תוספות הוספתם פנימה, אני צריכה רעיונות לגיוון 🙂
עוגת גבינה עננים
נעלמתי למלא זמן ובאתי כדי לחזור בגדול!
ואין דרך טובה יותר לעשות את זה מאשר לחזור עם העוגה האהובה עליי מכל, עוגת גבינה עננים מבוססת על עוגת הגבינה של סבתא חנה ועם כמה שדרוגים שלי. ואין דרך טובה יותר לעשות את זה מאשר עם תמונות מטריפות ומגרות שצילמה שי המוכשרת כל כך שיש לה בלוג צילום משגע שאתם חייבים לדגום (וגם כדי לראות עוד תמונות מהיום המקסים שהיה לנו יחד).
אם בא לכם להרשים זאת העוגה בשבילכם. קלה כמו עוגה בחושה, טעימה כמו פטיסרי, ויפה כמו עוגה של חתונה. קבלו את המלכה!
רכיבים
לבסיס
1 חבילה של עוגיות לוטוס (עדיף את אלו שלא ארוזים אחד אחד כי זה לוקח נצח לפתוח את כולם)
50 גרם חמאה
לעוגה
5 ביצים
1 כוס סוכר
625 גרם גבינה לבנה 5% (אני הכי אוהבת סקי אבל גם האחרות עובדות, ה-5% זה מה שנותן לעוגה את המרקם שלה, אל תתפשרו פה)
3 כפות גדושות של קורנפלור
2.5 כפות של אינסטסנט פודינג וניל (או שוקולד לבן)
2 שקיות סוכר וניל
גרידת לימון (בערך כפית)
לקרם
יתרת האינסטנט פודינג
1 מיכל שמנת להקצפה
1 כוס חלב
הכנה
בסיס
מחממים תנור ל-180 מעלות.
מפוררים את העוגיות לפירורים קטנים (אפשר בידיים), ממיסים את החמאה ומוסיפים לפירורי העוגיות. לשים עד שהחמאה נספגת בכל הפירורים.
משטחים את תערובת העוגיות בתחתית תבנית 24״ או 26״ (גם מלבנית סטנדרטית יכולה לעבוד כאן).
אופים למשך 10 דקות, מוציאים את התבנית ומורידים את חום התנור ל-160 מעלות.
עוגה
מניחים תבנית עם מים רותחים בבסיס התנור כדי שהוא ייתמלא באדים.
מפרידים את הביצים לחלמונים וחלבונים.
מקציפים את החלבונים יחד עם הסוכר במהירות גבוהה עד שהקצף יציב ומבריק.
מערבבים את החלמונים ויתרת החומרים של העוגה יחדיו עד שאין יותר גושים.
מקפלים את הקצף לתערובת הגבינה בשלושה שלבים עד שהקצף כולו נטמע בתערובת.
שופכים את התערבות על הבסיס האפוי ומשטחים.
מכניסים לאפייה בשלב האמצעי למשך כ-40 דקות עד שהעוגה זהובה .
נותנים לעוגה להתקרר בתוך התנור עד שהוא קר לחלוטין וגם העוגה במטפרטורת החדר או אפילו פחות. אם נוציא אותה מוקדם מדי היא תצנח, תהיה דחוסה מדי ויהיה לה שקע מבאס באמצע.
בינתיים בוחרים קישוטים.
מוציאים את העוגה מהתנור ומעבירים למקרר להתקררות מלאה.
כשהעוגה קרה מקציפים את כל חומרי הקרם לקצף יפה אבל לא סמיך מדי ומשטחים על העוגה.
בוחרים קישוט ומביאים לחמות כדי להרשים.
ותודה ענקית לשי המדהימה!
פוסטים אחרונים
תגיות
ארכיון
- ספטמבר 2014 (1)
- אוגוסט 2014 (1)
- יולי 2014 (1)
- מאי 2013 (1)
- מרץ 2013 (1)
- דצמבר 2012 (1)
- פברואר 2012 (3)
- דצמבר 2011 (2)
- נובמבר 2011 (2)
- אוגוסט 2011 (2)
- יולי 2011 (6)